לדלג לתוכן

מ"ג משלי יד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא יְהוָה וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹלֵ֣ךְ בְּ֭יׇשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה
  וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך בישרו ירא" - מי שהוא ירא ה' ומי שהוא נלוז דרכים כלומר עוקם דרכיו "בוזהו" - להקב"ה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך בישרו". מי שהוא הולך ביושר הוא ירא את ה' כי הש"י יישיר לזה בתורתו ובמצותיו ומי שהוא נוטה מדרכי היושר הוא מבזה הש"י:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונלוז" - ענין הטיה והסרה, כמו (משלי ב): "ונלוזים במעגלותם". 

מצודת דוד

"הולך בישרו" - ההולך בדרך ישר הוא ירא את ה'; והמסיר דרכיו מן היושר יבזה את ההולך בישרו, כי מחשיבו לכסיל.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך בישרו", כבר בארתי כי הישר הוא מי ששכלו הולך ישר מצד טבעו, וגדר הישר הוא הקו היותר קצר בין שתי נקודות מונחות, והישר הוא ההולך בשכלו בדרך הקצר והישר, ובפרטות נופל על עניני בינה, ששכל האדם עשוי באופן שאם לא יטה אל הצד יתבונן תמיד האמת כמ"ש כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, שה' עשה שכל האדם שישיג את האמת תמיד גם בדרכי הבינה שמתבונן לדעת האמת והשקר, ועת יתבונן באלהות יבין שיש אלהים בורא ומשגיח משכיר ומעניש וכדומה, וכן מי שנוטה מן הישרה ומבקש חשבונות רבים והיקשים פילוסופיים מתעים, יצא מן הקו הקצר הישר וילוז מדרכו, ואז יבא לידי כפירה בכל הפינות האלה, וז"ש "מי שהולך בישרו" הוא "ירא ה'", כי ישיג בשכל הישר ובמופתים תבונים שיש אלהים שופט ומשגיח וירא מפניו מגדולתו ורוממותו ומענשו וגמולו, ורק מי "שנלוז דרכיו" ומבקש חשבונות רבים והיקשים נלוזים מן הקו הישר הנטוע בשכל, ובא לכפור בה' "ויבזה אותו", כי יכפור בפנות ההשגחה וכדומה:

 

<< · מ"ג משלי · יד · ב · >>