"מלאך רשע". מי שהוא שליח האיש הרשע יפול ברע וישחת מפני זה הרשע אשר הוא בעליו ואולם מי שהוא שליח איש אמונים לא די שלא יפול ברע אבל הוא מרפא לזולתו לשמרו מהרע אשר על כן שלחהו שולחו:
"מלאך" - ענין שליח, כמו (יחזקאל כג): "מלאך שלוח אליהם".
"וציר" - גם הוא ענין שליח, כמו (עובדיה א): "וציר בגוים שולח".
מצודת דוד
"מלאך רשע" - שליח רשע, המשנה מדברי משלחו לרעה, הוא בעצמו יפול בהרעה ההיא; אבל ציר מאנשי אמונים ירפא עוד את דבר השליחות, אם יראה בדבר חולשה מצד מה ירפאנה במתק הלשון.
"מלאך רשע יפול ברע", יש הבדל בין המלאך והציר, שהציר הוא ההולך וסובב בחזרה להביא תשובה, המלאך רשע שאינו עושה שליחותו במקום שנשתלח רק מקלקל שם ואינו מביא תשובה כפי שנשתלח, כמו המרגלים שקלקלו, נפלו ברע שנענשו וימותו במגפה, "וציר אמונים" שהולך באמונה ומביא תשובה באמונה, "מרפא" להמכה של מלאך הרשע, כמו כלב ויהושע ועל דרך המליצה הנפש העליונה שלוחה מאת ה' מעולם העליון להתהלך פה בארץ השפלה ולהשיב שולחה דבר, והמלאך הרשע שאינו עושה שליחותו ומקלקל פה וגם אינו מוכן להשיב שולחיו דבר יפול ברע ועונשי גיהנם, וציר אמונים אשר יישר דרכו ויתהלך באמת ואמונה ויהיה כציר החוזר אל אדוניו להשיב עשיתי ככל אשר צויתני, מביא מרפא, וזרחה לו שמש צדקה ומרפא בכנפיה:
