"שוחר טוב", מלמד לנו כי טבע האדם נוטה יותר אל הרע מאל הטוב, כי הציורים הרעים נטועים בנפש האדם מימי הילדות, וכחות החומר נשמעות יותר אל החושים ואל התאות, לכן אמר "שוחר טוב, ודורש רעה", כי הטוב צריך לשחור, שפעל שחר היא הבקשה היתירה שמבקשים בכל בקר בעלות השחר, משא"כ הרעה די בדרישה, והנה "השחר טוב" צריך "לבקש" תחלה "רצון", שכחותיו ירצו בטוב, כי אין הרצון בטוב נטוע בכחות הנפש מעצמו רק צריך לבקשם, ולעדור במעמקי הנפש עד יוציא הרצון מתעלומותיה, משא"כ "הדורש רעה תבואנו" מעצמו, וא"צ לבקש רצון כי החומר והתאוות מוכנים אל הרע, "וגם אמר יבקש" מענין בקשה הנרדף עם התפלה שצריך לבקש עזר מה' והבא לטהר מסייעין אותו וצריך לבקש רצון מה', אבל הדורש רעה תבואנו מעצמו, כי הבא לטמא פותחין לו:
ביאור המילות
"שחר, ודרש". השוחר הוא יותר מן הדורש, שמשחר בכל בוקר בעלות השחר:
