מ"ג משלי טז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי טז · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ
  בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קסם על שפתי מלך" - על שפתי חכם היושב בדין

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קסם על שפתי מלך". הנה על שפתי מלך דבר ידמה לקסם להגיד האמת בדברים כי כל דבר לא יכחד מן המלך לסבות רבות יתקבצו בזה הא' כי עניניו במלכותו מסודרים מהש"י באמרו פלגי מים לב מלך ביד ה' והשנית כי בסבת רצון האנשים למצוא חן בעיניו ימצא בכל דבר מי שיגלה אזנו להגיד האמת ולזאת הסבה בעינה לא ימעל פי המלך במשפט כי יגיד האמת ויהיו משפטיו לפי המשפט המוגבל מהשם ית':

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו", השפתים הוא הדבור החיצוני והפה הוא הדבור הפנימי בחכמה, והנה המלך כל מה שיבטא בשפתים אף על פי מקרה הוא דומה כקסם שימהרו וינחשו ויחלטו הממנו, שכפי שיוציא בשפתיו ואיכות דבורו החיצוני שבו ילביש אמרי פיו הוא כקסם להחליט על זה ענינים גדולים, וע"כ במשפט לא יכסה את פיו במעיל, שכל דבור פיו שידבר בחכמה להחליט את המשפט ידבר בבירור שלא יהיה שום מקום לטעות, פן עי"כ יבא פיו לידי מעילה ובגד גלוי:

ביאור המילות

"שפתי, פיו". הבדלם למעלה (י' י"ג).

" לא ימעל", כבר בארתי בספר התו"ה ויקרא (סי' שמ"ו) מטעם הראב"ע, שמעל משתתף עם מעיל, כמו שבגד משתתף לבגיד' ולביש', ובזה תבין מ"ש בבה"ע שכולל שתי הכוונות, מענין מעליה ובגידה ומענין מעיל, שמורה על פשיעה גלויה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קסם" - אמרי המלך ברורים כאלו היה קסם על שפתיו, כי אין דבר נכחד מאת המלך, לפי שכל האנשים יחזרו למצוא חן בעיניו, ולזה ימצא בכל דבר מי מגלה אוזן המלך, לזה לא ימעול פיו במשפטו לעות הדין מחמת טעות ושגגה.

מצודת ציון

"קסם" - ענין ניחוש, כמו (דברים יח): "קוסם קסמים".

"ימעל" - ענין בגידה ואשמה.

<< · מ"ג משלי · טז · י · >>