ומדרך "העוזבים ארחות יושר" בדעות "ללכת בדרכי חשך", וזה קרה להם מפני הקדמה מה קדמוה, והיא תביאם להכחיש המוחש, כמו שקרה למי שבטל ההויה מהדברים מפני הקדמה אחת טעה והביאו זה לקיים שאין בכאן פועל אבל המתחדש מתחדש מהקרי ,והלכו בדרכים חשוכים ובטלו הדברים הנגלים האמת והיושר:
"העוזבים", ונגד להצילך מדרך רע אמר "העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חשך", הדרך הוא הדרך הגדול וקבוע לרבים וממנו יצאו ארחות לכפרים וערים קטנות, מצייר שבתורה לא לבד שהדרך הגדול ישר, כי גם הארחות המסתעפים ממנה הם כולם ישרים, שבכל מצוה מסתעפים ממנה ארחות רבות, כמו מן מדת הרחמנות יסתעפו נתינת צדקה, הלואת חסד, השבת העבוט וכדומה, והם ארחות יושר, וברשעה לא לבד שהאופל פרוש על ארחותיה הפרטיים, כי גם הדרך הגדול חשך ולא אור, כי הוא הפך החכמה שהוא אור הלבבות:
ביאור המילות
"ארחות, דרכי". התבאר אצלי בכ"מ שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע העובר מעיר לעיר, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול אל הצד אל הכפרים, ושניהם דרך הרבים, שזה הבדלם מנתיב שהוא דרך היחיד, (ובאו בס' זה לקמן פסוק כ' ט"ו, ג' ו', ד' י"ד י"ח, ט' ט"ו, ט"ו י"ט):
