לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יט לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה.

מנוקד:
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.

עם טעמים:
לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ולא יקדמנה" - לא יערך לפניה מגן "סוללה" - צבור אדמה להגביה תל לעמוד עליו להלחם על העיר ועל שם שהוא כובשו וחובטו בעצים ומקבות כדי שיהא נדוש וכבוש בחוזק קורהו סוללה לשון (ישעיהו סב י) סולו סולו המסילה

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"יורה" - ישליך

"ולא יקדמנה" - לא יערוך לפניה כי התרגום של לפני הוא קדם וכן (מיכה ו ו) במה אקדם ה'

"סללה" - הוא צבור העפר ששופכין מול העיר ועולים בה להלחם וכן (ירמיהו ו ו) ושפכו על ירושלים סוללה