לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יד ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַ֠ח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"החוח אשר בלבנון" - שכם בן חמור

"שלח אל הארז" - יעקב

"ותעבור חית השדה" - בני יעקב באו על החללים אף כאן אתה בא להתמשל אלי ומשל בזיון הוא שדימהו לחוח ואת עצמו לארז

"ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס וגו'" - לפי שנתגאית אף אתה ירמסוך גדודי חיילותי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"החוח" - מין קוץ

"ותרמוס" - מלשון רמיסה ודריכה 

מצודת דוד

"ותרמוס" - על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו

"החוח" - המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאילו אמר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך ומכל שכן לרדת עמך למלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"החוח". משל זה היה רגיל בין ב"י על ענין שכם בן חמור שרצה להתחתן עם יעקב, והשבטים שנמשלו לחיות רמסוהו, וכמ"ש במדרש (ב"ר פ, ג), הזכירו משל הזה המורגל, שכמו ששכם גרם רעה לעצמו ולכל עמו, כן יגרום רע לעצמו ולבני יהודה: