"ובשנת חמש וגו'" - יהושפט המליך את יורם בחייו שתי שנים כשחזרו מן המלחמה שנלחמו במלך מואב כך שנויה בסדר עולם בשנת חמש ליהורם ויהושפט בשנת חמשים שנגזרה גזירה על יהושפט ליהרג ברמות גלעד אלא שתלה לו בשביל שזעק שבע שנים
"ובשנת חמש ליורם בן אחאב" - שנויה בסדר עולם שיהושפט המליך את יהורם בנו שתי שנים שלימות בחייו דהיינו בשנת כ"ג למלכו כי כ"ה מלך והיה אם כן בשנת ה' ליורם בן אחאב כי הוא מלך בי"ט ליהושפט ולזה אמר ובשנת חמש ליורם בן אחאב וגו' ויהושפט וגו' ורצה לומר אז יהושפט מלך את יהורם בנו ויהיה מלך כמו המליך או מלת חמש עומדת במקום שתים וכאילו אמר וחמש ליהושפט וחושב מזמן מלחמות רמות גלעד שהיה ראוי למות לולא חמלת ה' עליו וכאילו נעשה אז בריה חדשה ומלך אז אבל ליורם בן אחאב הם חמש שנים מקוטעות והם קצת שנת י"ט מיהושפט וכ' וכ"א וכ"ב וקצת כ"ג כי אז המליך את יהורם בנו והם שתי שנים לפני מותו כי בכ"ה מת וליהושפט עצמו הם חמש שנים שלימות מזמן מלחמת רמות גלעד והם מקצת שנת י"ח מתחילת מלכותו וי"ט וכ' וכ"א וכ"ב ומקצת שנת כ"ג
"ובשנת חמש". לדעת חז"ל בסדר עולם נחשבו החמש שנים אלה ליהושפט, וממלחמת רמות גלעד שאז היה ראוי שיהרג כיון שהלך לעזור לרשע וכשצעק אל ה' הוסיף לו ז' שנים, ולבסוף חמש שנים מאותו שעה, שהיה חמש שנים ליהושפט מלך יהודה המליכו את יהורם בן יהושפט על יהודה ומלך ב' שנים בחיי אביו, ומ"ש למעלה (א, יז) וימלך יורם בשנת שתים ליורם בן יהושפט, לפי שיהושפט נתן הממלכה ליורם בשובו מרמות גלעד כמ"ש בד"ה, ומנו מאותו שעה גם ליורם, אבל לא המליכו מלכות שלמה כ"א ב' שנה קודם מותו, ולפ"ז צ"ל שעקר החשבון ליהושפט לא ליורם, דהא אחזיה מלך באמצע שתי שנים.
והרד"ק פי' שחסר מלת מת, והרלב"ג פירש שמפני החיתון שהיה ליהושפט עם אחאב היה יהושפט מולך ומנהיג מלכות ישראל (אחרי שמת אחאב) עם מלך ישראל, כי היו חולקים לו כבוד מפני שהיה זקן ושהתחתן עם אביהם, ופירש "בשנת חמש ליורם ויהושפט", כי שניהם הנהיגו את המלכות משמלך יהורם בן אחאב. וכן משמע בד"ה שיהושפט הנהיג את ישראל, כמ"ש (בד"ה ב' יט, ד) וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל ה' אלהי אבותיהם, וזה היה במלכות אפרים, ונאמר ביהורם בן אחאב (לעיל ג, ב) ויעש הרע רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו, שזה גרם שותפות יהושפט:
