מ"ג מלכים ב ה טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃

"אם אקח" - שדמי עבודה זרה מעורבין בו

"ויפצר" - ענין רבוי הדברים ופתוי

"וימאן" - לא רצה

"עמדתי לפניו" - שאני רגיל לעמוד לפניו בתפלה

"אם אקח" - רצה לומר עונש שבועה יהיה עלי אם אקח

"ויאמר חי ה'". כיון שכפי הדין היה אסור לרפאותו, והיה זה רק היתר לפי שעה כדי שיתקדש ש"ש, ובזה א"א שיקח כי עשה זה לקדש השם בלבד: