מ"ג מלכים א י כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַ͏ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאבנים" - ולמעלה (פסוק כא) הוא אומר למאומה רבותינו פירשו (סנהדרין כא ב) כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויתן המלך וגו' כאבנים" - הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לגנבם וללקחם

"אשר בשפלה" - הגדלים בשפלה הרבה מאוד 

מצודת ציון

"כשקמים" - שם אילן גרוע ושפל כמו (שם ט ט) שקמים גדעו

"בשפלה" - בעמק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתן המלך". ולא לבד שהיה עושר גדול להמלך עצמו, כי גם אנשי ירושלים נתעשרו מאד ע"י רבת עם שבאו לשם, וע"י

רבת המסחר בהאסף לתוכה עמים רבים. כל אחד מעשירי ירושלים היה בונה לו בית ארזים עד שנתרבו הארזים כשקמים: