מ"ג מלכים א יז יד
<< · מ"ג מלכים א · יז · יד · >>
כתיב:
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן תת יהוה גשם על פני האדמה.
מנוקד:
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תתן תֵּת יְהֹוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
עם טעמים:
כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּ֤ד הַקֶּ֙מַח֙ לֹ֣א תִכְלָ֔ה וְצַפַּ֥חַת הַשֶּׁ֖מֶן לֹ֣א תֶחְסָ֑ר עַ֠ד י֧וֹם תתן תֵּת־יְהֹוָ֛ה גֶּ֖שֶׁם עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תכלה" - מלשון כליון
מצודת דוד
"עד יום וגו'" - כי אז אין צורך אל הנס
"לא תכלה" - מלשפוך הקמחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הנביא להריק ברכה ותוספת שפע, כי לא היה זה עתה בכחו של אליהו, רק "כי כה אמר ה'". ויש הבדל בין הברכה הנעשה על ידי נביא בכחו ובין הנעשה על ידי רצון ה' וגזרתו, כי הנביא אין בכחו רק להשפיע ברכה על מעט הנמצא שיתוסף, כמו שאמר אלישע מה יש לך בבית, שנתרבה השמן, והיה הברכה על מעט השמן שיתרבה, שזה המצאת יש מיש. לא כן ברכת ה', תוכל לשרות גם על דבר ריקן, כי פה אמר "כד הקמח לא תכלה", באר שלא לבד שהקמח לא יכלה שהוא ברכת הקמח והשמן, כי אין זה תנאי בברכת ה' רק כד הקמח לא תכלה מלהקרא כד הקמח, בענין שהברכה שורה על הכד והצפחת, שהוא על הכלי, בין שיהיה בה דבר או לא יהיה:
<< · מ"ג מלכים א · יז · יד · >>