מ"ג מלכים א יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ בְּבֹאָה רַגְלַיִךְ הָעִירָה וּמֵת הַיָּלֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַ֥תְּ ק֖וּמִי לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ בְּבֹאָ֥הֿ רַגְלַ֛יִךְ הָעִ֖ירָה וּמֵ֥ת הַיָּֽלֶד׃


מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומת הילד וספדו". לכן ימות עתה כדי שיספדו לו ושיקברו אותו, מה שלא יהיה אח"כ: "כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר". ר"ל בקבר שחצב ירבעם למשפחתו, לא יבא אליו שום אחד מבניו להקבר עמו רק זה לבדו, ובזה הודיעו שגם ירבעם יבא לקבורה: "יען נמצא בו דבר טוב בבית ירבעם". ר"ל שהגם שגם הוא אינו צדיק, מ"מ הדבר טוב שנמצא בו הוא גדול יען שהוא בבית ירבעם, שהיו מסיתים אותו ומעכבים על ידו מלעשות טוב והוא עמד בפניהם, וחז"ל (מו"ק כח ב)

אמרו שבטל משמרתו ועלה לרגל: