מ"ג מלכים א טז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י בְמׇלְכ֜וֹ כְּשִׁבְתּ֣וֹ עַל־כִּסְא֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֔א לֹא־הִשְׁאִ֥יר ל֖וֹ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֑יר וְגֹאֲלָ֖יו וְרֵעֵֽהוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגואליו ורעהו" - (תרגום) וקריבוהי ורחמוהי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ורעהו" - מיוחד היה להם איש לשבת תמיד עם המלך וכמו שנאמר (לעיל ה) וזבוד וגו' רעה המלך

"וגאליו" - קרוביו כמו (ויקרא כח כה) ובא גאלו על כי להקרוב היא משפט הגאולה לגאול שדהו מיד הקונה

"משתין בקיר" - הוא הזכר העושה קלוח למרחוק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא". ר"ל בניו ואחיו וגואליו, כדי שתהיה הממלכה נכונה בידו. ואח"כ