מ"ג מלכים א ח כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִהְיוֹת֩ עֵינֶ֨ךָ פְתֻחֹ֜ת אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָׁ֑ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להיות" - וזהו תפלתי להיות עיניך וגו'

"אל המקום הזה" - במקום הזה וכן (שמות כה כא) ואל הארון ומשפטו ובהארון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"להיות עיניך פתוחות". שיתמיד ה' להשגיח בעיני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפלות שיתפללו בבהמ"ק. ובאר בזה

שני מדרגות, כי לפעמים כשישראל זכאים, שכינת ה' שרויה בין בדי הארון למטה ועיקר שכינה בתחתונים ודומה כשוכן ביניהם למטה בבית. ולפעמים כשאין ישראל זכאין, אז רק שמו שוכן שם, ר"ל אז עיקר שכינתו בשמים רק שהתפלה שמתפללים דרך המקדש תעלה בסולם השמימה והשם מקבלה. וז"ש, על הצד הא' "להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום", שאז עיני ה' פתוחות בבית עצמו. ועל הצד הב' אמר "אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם", שבצד שאין ישראל זכאים כ"כ ואין השם שוכן בבית למטה רק במעון קדשו למעלה, בכ"ז עיניו פתוחות אל המקום שאמר ששמו יהיהשם, כדוגמת המלך שיש לו פלטרין בעיר הבירה, ויש לו ג"כ פלטרין אצל בניו במדינה אחרת, שבעת שהוא עם בניו עיניו פתוחות אל הפלטרין עצמו, ובעת שמתרחק מהם והוא בביתמקדש מלכות שלו בכ"ז עיניו פתוחות אל המקום מצד ששמו נקרא גם על הפלטרין שאצל בניו ומשגיח עליהם מרחוק. ומפרש נגד הצד הראשון" לשמוע אל התפלה אשר יתפללעבדך אל המקום הזה", שבעת שהשכינה קבועה למטה שאז שומע התפלה למטה. ונגד הצד השני, אומר:

(ל) "ושמעת אל תחנת עבדך ועמך" וכו' "ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים". שגם בעת שיהיו חוטאים עד

שתסלק השכינה ותהיה קבועה בשמים, גם אז ישמע אל תחנתם, ועז"א ושמעת וסלחת, שאז יסלח עון ויקבל תחנה. והנה השתמש פה על התפלה בג' לשונות" , רנה, תפלה, תחנה. הרנה" הוא ספור שבחי המקום, כמ"ש חז"ל (ברכות לב א)לעולם יזכיר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל" . והתפלה" עקרה שפיכת הנפש ודבקות הרוח ופלילת הנפש להתדבק בשורשה ולא תהיה רק לאלהים. " ותחנה" היא בקשת הצרכים,וענינה מענין חנון ומתנת חנם, שגם בשאין ראוי מבקש מתנת חנם, אבל המתפלל ישיג שאלתו מצד הדבקות והמחשבה הטהורה המושכת השפע מן הצנור העליון כי יתקרב לאלהים בחשק ואהבה ותשוקה וכוונה רצויה. וע"כ בצד הא' אמר "אל תפלת עבדך", ועל הצד הב' אמר "אל תחנת עבדך ועמך ישראל", כי כשאין ראוים ועונותיהם מבדילים בינם לבין אלהיהם יבואו דרך תחנה לבד וע"י שהם רבים וצבור: