מ"ג מלכים א ג כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ואתיב מלכא ואמר הבו לה ית רביא חיא ומקטל לא תקטלוניה היא אמיה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היא אמו" - בת קול הופיעה ואמרה היא אמו (מכות כג ב)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"היא אמו" - הואיל ומרחמת עליו

"תנו לה" - להאשה שאמרה תנו לה את הילוד וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויען המלך ויאמר". ובזה ברר מ"ש בתחלת דבריו, להכריע מתוך סדר דבריהם מי החפץ בילד ומי לא, ובזה חרץ המשפט

כי "היא אמו":