לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א ב לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מעם יהוה.

מנוקד:
וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהֹוָה.

עם טעמים:
וְשָׁ֤בוּ דְמֵיהֶם֙ בְּרֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וּבְרֹ֥אשׁ זַרְע֖וֹ לְעֹלָ֑ם וּלְדָוִ֡ד וּ֠לְזַרְע֠וֹ וּלְבֵית֨וֹ וּלְכִסְא֜וֹ יִהְיֶ֥ה שָׁל֛וֹם עַד־עוֹלָ֖ם מֵעִ֥ם יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יהיה שלום" - כי מה לעשות עוד אם הומת ובערתי הרע

"ולביתו" - רצה לומר לבית מלכותו ואמר לכסאו לתוספת ביאור ורצה לומר שיהיה שלום בין בדבר הגוף בין בדבר המלוכה

"ושבו דמיהם" - רצה לומר עם שימות יואב מכל מקום עונש הדם ישוב בראשו לקבל גמול אחר המיתה גם בראש זרעו יחול עד עולם כי המיתה היא גם בעבור המרידה ולא קבל בזה עדיין עונש שלם על הדם ששפך