מ"ג ישעיהו סה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

מנוקד: וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.

עם טעמים: וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השרון" - שם מחוז שהיה בארץ ישראל

"ועמק עכור" - כמשמעו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה השרון", כמ"ש עוד יהיה וכו' נוה רועים מרביצים צאן . אבל זה יהיה רק "לעמי אשר דרשוני" שהם הצדיקים, אבל.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעמי" - כל הטובה הזו תהיה לעמי אשר דרשוני בהיותם בגולה ולא עזבו את ה'

"ועמק עכור" - אף העמקים העכורים והמקולקלים יהיה לרבץ בקר כי שם ירבצו ושם ירעו מרעה שמן

"והיה השרון" - מקום המישור והשמן יהיה לנוה צאן כי שמה ירעו כמאז ולא תהיה שממה כמות שהיתה בזמן הגולה

מצודת ציון

"השרון" - מקום מישור ושמן כמו הרועים בשרון (דברי הימים א' כז)

"לנוה" - ענין מדור

"ועמק עכור" - עמק מקולקל וכן ואת עמק עכור לפתח תקוה (הושע ב)

"לרבץ" - מלשון רביצה והוא השכיבה לנוח