מ"ג ישעיהו סג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע

מנוקד: וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ.

עם טעמים: וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך עמי המה" - אע"פ שגלוי לפני שיבגדו בי מכל מקום עמי הם והרי הם לפני כבנים אשר לא ישקרו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר", נגד כרחמיו מבאר כי אמר "אך עמי המה" וראוי שארחם על ענים, ונגד כרוב חסדיו, אמר הלא המה "בנים" שהוא מדרגה יותר גדולה, שבעבור כן ראוים לחסדים גדולים לעשות עבורם אותות ומופתים כאשר יעשה האב בעבור בניו כי הם "לא ישקרו", ויעבדוני ויודוני בעבור הטוב ההוא, ולכן "ויהי להם למושיע" תמיד, עתה מבאר איך היה להם למושיע, כי זה היה בשני אופנים:


ביאור המילות

"עמי, בנים". בנים קורבתם מקושר אל האב מצד התולדה, וגדול מן עם שקורבתם בחיריי (כנזכר לעיל א' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר" - כשהוציאם ממצרים אמר אך המה לבד עמי המה ובהם בחרתי מכל העכו"ם ולבנים יחשבו לי ולא ישקרו בי לעזבני ולכן היה להם למושיע