מ"ג ישעיהו סג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם

מנוקד: וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם.

עם טעמים: וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואבוס" - ל' מתגולל בדם ודורך ברגלים כמו מתבוססת בדמיך (יחזקאל טז) וכמו בוססו את חלקתי (ירמיהו יב)

"נצחם" - גבורת נצחונם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואבוס עמים", ע"י "אפי" וע"י "חמתי" הפנימי "אשכרם" לגמרי "ואוריד לארץ נצחם" כנ"ל :


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואוריד לארץ נצחם" - את דמם אשפוך לארץ

"ואבוס" - ארמוס את האומות באפי ואשכר אותם בכוס חמתי (המשיל חמת המקום ליין המשכר המבלבל דעת האדם)

מצודת ציון

"ואבוס" - ענין רמיסה כמו כגבורים בוסים (זכריה י)

"ואשכרם" - מלשון שכרות ובלבול הדעת

"נצחם" - דמם