מ"ג ישעיהו סג ד

מקרא

כתיב:
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה.

מנוקד:
כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה.

עם טעמים:
כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"ושנת גאולי באה" - בא זמן לגאול את עמי ולעשות הנקם

"כי יום נקם בלבי" - זמן רב היה בלבי יום הנקם לנקום בעכו"ם

"כי", והטעם שמהרתי לדרכם ולא הארכתי להם אפי, הוא מצד כי הגיע הזמן.