מ"ג ישעיהו סג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה

מנוקד: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה.

עם טעמים: כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", והטעם שמהרתי לדרכם ולא הארכתי להם אפי, הוא מצד כי הגיע הזמן.

  • א) היום נקם המיוחד על עכו"ם.
  • ב) כי שנת גאולי באה לגאול ישראל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושנת גאולי באה" - בא זמן לגאול את עמי ולעשות הנקם

"כי יום נקם בלבי" - זמן רב היה בלבי יום הנקם לנקום בעכו"ם