מ"ג ישעיהו נח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


ז. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם

מנוקד: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

עם טעמים: הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועניים מרודים" - נאנחים ונאנקים על צרתם כגון עניי ומרודי (איכה ג) אריד בשיחי (תהלים נה)

"ומבשרך" - ומקרובך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הלוא", אחר שבאר תנאי הצום הלא זה צום אבחרהו, מבאר תנאי העינוי, דע כי לא בעינוי נפש חפץ ה', לא במה שאתה לא תאכל, רק במה שתתן לרעב לאכול, ומבאר במעלת הצדקה שני ענינים ומדרגות זה למעלה מזה,

  • א) שתתן להעני מחסורו בלחם וכסות ובית דירה,
  • ב) נגד לחם אומר "פרס לרעב לחמך" (אף שיש לך לחם שלם תפרוס חציו לעני, ושתתן לו מן הלחם שלך הנקי) ונגד הדירה אומר ועניים מרודים תביא בית, ונגד הכסות מבשרך אל תתעלם לא יהיה זה דומה אצלך כאילו אתה גוזל את בשרך על בשר חוצה לך רק כאילו נתתו על בשרך, כי כל בני אדם הם בשר אחד:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תראה" - כאשר תראה ערום מבלי לבוש תכסהו משלך

"ומבשרך" - לא תתכסה עצמך מקרובך לבל יראוך

"ועניים מרודים" - עניים הנאנחים על כי לא ימצאו מקום לחסות בו הביאם אל ביתך

"הלא פרוס" - באמת ביום ההוא פרוס לחמך ותן למי שהוא רעב ואין לו מה יאכל

מצודת ציון

"פרוס" - ענין שבירה ובציעה וכן פורש אין להם (איכה ד')

"מרודים" - נאנחים ונאנקים כמו אריד בשיחי (תהלים נ"ה)

"ומבשרך" - מקרובך כמ"ש כי אחינו בשרנו הוא (בראשית ל"ז)

"תתעלם" - מלשון העלם והסתר