מ"ג ישעיהו נז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה

מנוקד: וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה.

עם טעמים: וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתם קרבו הנה" - הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם

"בני עוננה" - בני כשפים

"זרע מנאף" - שהזכיר מנאף

"ותזנה" - הנקבה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואתם קרבו הנה" למשפט, "בני עננה" כי היו נואפים ומזנים לעבודת האלילים, כמ"ש המורה, שכן היה כל עניני ע"ז לזנות ולנאף, והבנים שנולדו מן הניאוף הלז היו מיחסים אותו לאליל פלוני וכוכב פלוני, והיו מעוננים עת לדתם שנולד במזל פלוני, תחת משטר כוכב ידוע, ע"ז קראם בני עוננה מצד העת שיצאו לאויר העולם, וזרע מנאף מצד עת שנזרעו בבטן אמם, שהאב מנאף "ותזנה" האם:

ביאור המילות

"מנאף ותזנה". מצד שתסור מאחרי אישה ידובר עליה בזנות, ומצד המעשה עצמה יבא פעל נאף. וע"כ אצל הזכר בא פעל נאף בכ"מ (רק במקום שידובר על זנותו מעל ה' ומצותיו, ובכ"מ שבא פעל זנה אצל האיש נקשר עמו עבודת אלילים), ואצל הנקבה ישמש בפעל זנה או נאף. ופה ר"ל מנאף הזכר ותזנה האם מעל אישה: ואמר בני עננה זרע מנאף, כי הניאוף על ידו נזרע זרעם בתתם שכבתם לזרע לטמאה בם, והעוננות בכוכבים היה בעת לדתם שע"ז יצדק שם בנים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתם" - הואיל ונסתלקו הצדיקים קרבו אתם הנה למשפט ולקבל הרעה

"בני עוננה" - אתם בני מעוננה כי ברוב נמצא הכישוף בנשים

"זרע מנאף ותזנה" - זרע של מנאף ותזנה כי האב היה נואף והאם היתה זונה

מצודת ציון

"הנה" - לפה

"עוננה" - ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח)