מ"ג ישעיהו נז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ב. יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו

מנוקד: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.

עם טעמים: יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יבא שלום" - כי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה

"ינוחו על משכבותם" - בהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יבוא", השם משיב להם הצדיק אבד כדי שיבא שלום שם בעולם השלום, ואנשי חסד נאספו כדי שינוחו שם בעולם המנוחה הם לא נאבדו, כי כ"א מהם הולך נכוחו נוכח המקום המיועד לתשלום גמולו, אבל.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הולך נכוחו" - כי כל אחד היה הולך בדרך הנכוחה ואין מהדין שיראה בהרעה

"ינוחו" - אנשי החסד ישכבו במנוחה על משכבותם בקבר

"יבוא שלום" - מוסב למעלה לומר כי כן אמר המקום יאסף הצדיק ויבוא בשלום אל הקבר ולא יראה בהרעה

מצודת ציון

"נכוחו" - ענין יושר כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו)