מ"ג ישעיהו נו יא
<< · מ"ג ישעיהו · נו · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃
רש"י
"והמה רועים" - כמו שהכלבים לא ידעו שבעה כן הרועים לא ידעו הבין מה יהיה באחרית הימים
"כולם" - לדרך הנייתם פנו איש לבצעו לגזול את שאר העם שהם ממונים עליהם
"מקצהו" - כמו (בראשית יט) כל העם מקצה מקצה מניינם ועד קצהו כולם נוהגי' כןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מקצהו" - רצה לומר כולם עושין כן מן הקצה אל הקצה והוא מקרא קצר
"איש לבצעו" - כל אחד פונה לבצוע בצע
"לדרכם פנו" - כל אחד פונה לדרכו במקום שיוכל לענג נפשו
"והמה רועים" - וכן השרים ההמה הרועים את עצמם להתענג בתענוגים אינם יודעים בינה להשכיל אשר מי שמשוקע בתענוגים הוא חסר מהם כי בכל עת יתאוה להוסיף וא"כ הוא עוד מעונה
"והכלבים עזי נפש" - כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים משביעה כי בכל עת יתאוו תאוה
מצודת ציון
"עזי" - ענין חוזק
"נפש" - ענין תאוה כמו בנפש צרי (תהלים כז)
"רועים" - מלשון מרעה והוא לשון מושאל על אכילת התענוג
"לבצעו" - ענין גזל כמו מה תקות חנף כי יבצע (איוב כז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שכלבים האלה הם "עזי נפש".
- ב) "שלא ידעו שבעה", רעבתנים ככלב, עתה באר הנמשל כי כמו שכלבים עורים אין יכולים לראות כן "המה רעים לא ידעו הבין", ונגד הוזים שוכבים, אומר "כולם לדרכם פנו", שחוץ מה שאין יכולים לראות ולהבין אין רוצים להשגיח על הכלל, רק כ"א פונה לדרכו, ואם עכ"פ לא היו מזיקים את הכלל אבל הם עוד פונים "איש לבצעו" לעשוק ולחמוס:
<< · מ"ג ישעיהו · נו · יא · >>