מ"ג ישעיהו נו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש

מנוקד: וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

עם טעמים: וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ולא יימר בר עממין דמתוסף על עמא דיי למימר אפרשא יפרשניי יי מעל עמה ולא יימר סריסא הא חשיב כאע יביש:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבדל יבדילני ה' מעל עמו" - למה אתגייר הלא הקב"ה יבדילני מעל עמו כשישלם שכרם

"ואל יאמר הסריס" - למה איטיב דרכי ומעללי הן אני כעץ יבש מאין זכרון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואל יאמר", כי יש קיים באיש ויש קיים במין, והקיום במין תלוי בשלשלת הנולדים לפניו ולאחריו, אבל הקיום האישי א"צ דבר כי הנפש קיימת מצד עצמה גם אב ובן אין לה, עתה נגד מ"ש כי הכל תלוי בהכנת המקבל יהיה המקבל מי שיהיה, אף סריס ובן נכר. אומר כי עד עתה הסריס היה דואג על שחסר לו היחוס שאחריו, והבן נכר היה דואג על שחסר לו היחוס מלפניו, כי עתה לא יאמר עוד בן הנכר הנלוה אל ה' כי יבדילהו ה' מעל עמו, יען שיחוסו מלפניו היה מעכו"ם, וכן הסריס לא יאמר הן אני עץ יבש בלתי נושא פרי, וחסר אצלי סוף השלשלת המיני:

ביאור המילות

"הנלוה". פעל עבר, וקמץ הה"א עד, והה"א במקום אשר, כמו ההולכים אתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן אני עץ יבש" - כמו עץ יבש שאין מגדל פרי כן אני מבלי זרע ולא ישאר שמי לזכרון ועל מה איישר דרכי

"הבדל יבדילני" - אהיה נבדל מישראל בעת יקבלו הטובה ולא אקבל עמהם ואם כן למה אצדק

"הנלוה" - המתחבר עצמו אל ה' להאמין בו

מצודת ציון

"הנלוה" - ענין החברה והריעות כמו ונלוה הגר (לעיל יד)

"הבדל" - ענין הפרשה ופירוד

"הסריס" - כן יקרא מי שאינו מוליד