לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו נד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן [הנה] אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן [הִנֵּה] אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הן הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֙חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא אֲנָא בָרֵית נַפָּחָא נָפֵח נוּר בִּשְׁחוֹרִין וּמַפִּיק מָנָא לְצוֹרְכֵהּ וַאֲנָא בָּרֵית מְחַבְּלָא לְחַבָּלָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה אנכי" - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו כלומר אני הוא שגריתי בך את האוי' אני הוא שהתקנתי לו פורעניות "ומוציא כלי למעשהו" - לצורך גומרו כל צורכו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חרש" - אומן ברזל

"נופח" - מלשון הפחה ונשיבה

"פחם" - גחלים כבוים כמו פחם לגחלים (משלי כו)

"לחבל" - ענין השחתה וקלקול כמו וחובל עול (לעיל י) 

מצודת דוד

"ואנכי בראתי משחית לחבל" - בראתי איש משחית לקלקל את הכלי ההוא ור"ל אני המגרה בך את האויב ואני המשלימו עמך ומתיש כחו

"ומוציא כלי למעשהו" - ע"י הפחמים מוציא כלי הראוי לעשות עמו הדבר אשר עשאוהו בעבורו

"נופח באש פחם" - מנשב באש הנאחז בגחלים כבויים להבעירם יפה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה אנכי בראתי חרש", את החרש שהוא הפועל החרב הלא אנכי בראתי, וכן האמצעיים שעל ידו יפעול שהוא מה שהוא נופח באש פחם ג"כ אנכי בראתי, כי מה שהאש תתלהב ע"י הנפיחה ותתיך הברזל מעשה ה' היא זאת וכן הוצאת צורת הכלי הוא על ידי ועז"א "ומוציא כלי למעשהו" וכן החומר שממנו יעשה החרב הוא מעשה ידי כי "אנכי בראתי משחית" שהוא חומר הברזל, וכן התכלית הוא מאתי. כי בראתיו על תכלית "לחבל", ואחר שהחומר והפועל והאמצעיים והצורה והתכלית כולם מעשי ידי, מבואר שאם אנכי איני רוצה להשחית, אז.