מ"ג ישעיהו נד טז
<< · מ"ג ישעיהו · נד · טז · >>
כתיב:
הן הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל.
מנוקד:
הן הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל.
עם טעמים:
הן הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֙חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חרש" - אומן ברזל
"נופח" - מלשון הפחה ונשיבה
"פחם" - גחלים כבוים כמו פחם לגחלים (משלי כו)
"לחבל" - ענין השחתה וקלקול כמו וחובל עול (לעיל י)
מצודת דוד
"ואנכי בראתי משחית לחבל" - בראתי איש משחית לקלקל את הכלי ההוא ור"ל אני המגרה בך את האויב ואני המשלימו עמך ומתיש כחו
"ומוציא כלי למעשהו" - ע"י הפחמים מוציא כלי הראוי לעשות עמו הדבר אשר עשאוהו בעבורו
"נופח באש פחם" - מנשב באש הנאחז בגחלים כבויים להבעירם יפהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג ישעיהו · נד · טז · >>