מ"ג ישעיהו נב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. וְעַתָּה מי לי [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם יְהוָה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם משלו [מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם יְהוָה וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועתה מי לי [מה] [לי] פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו [משליו] יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ

מנוקד: וְעַתָּה מי לי [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם יְהוָה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם משלו [מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם יְהוָה וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ.

עם טעמים: וְעַתָּ֤ה מי־ לי־ [מַה־] [לִּי־] פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם משלו [מֹשְׁלָ֤יו] יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה לי פה" - למה אני שוהא ומשהא בני כאן

"יהילילו" - מתפארים לאמר ידינו רמה

"מנואץ" - מתנאץ והרי זה דוגמת וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ח)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה" אבל עתה בגלות שהגלה טיטוס את ישראל, הוא גרוע מן מצרים ואשור, כי

  • א) "מה לי פה נאם ה'" הכי באתי אני בגבולם כמו שבאתי לגבול מצרים, הלא הביאוני הלום מארצי ביד חזקה.
  • ב) "כי לקח עמי חנם משליו יהילילו", הלא המושלים בם יתהוללו ויתפארו שלקחו אותם לעבדים חנם, עד שיש להם עבדים ושפחות בלא מחיר, וזה התועלת הגדול שהיה להם מהם, נגד אשור שלא לקחם לעבדים ושפחות, כי באפס עשקו. ומלבד כל זאת, הנה "תמיד כל היום שמי מנאץ", באשר יחללו את שם קדשי, באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמיד כל היום" - הוא כפול לתוספת ביאור

"שמי מנואץ" - שמי מחולל ומבוזה בעיניהם

"מושליו יהילילו" - המושלים בו יתפארו בהצלחתם ויאמרו ידיהם רמה

"מה לי פה" - מה לי להשהות את בני פה זה זמן רב הלא מתחילה נלקח עמי להם על חנם כי מעולם לא גמלו להם טובה

"ועתה" - בגלות העכו"ם

מצודת ציון

"פה" - במקום הזה וכן היש פה איש (שופטים ד)

"יהילילו" - מלשון הלול והתפארות

"מנאץ" - ענין בזיון כמו נאצו האנשים (שמואל א ב)