מ"ג ישעיהו נא כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כא. לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין

מנוקד: לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן.

עם טעמים: לָכֵ֛ן שִׁמְעִי־נָ֥א זֹ֖את עֲנִיָּ֑ה וּשְׁכֻרַ֖ת וְלֹ֥א מִיָּֽיִן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושכורת ולא מיין" - שכורת מדבר אחר שלא מיין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן", אחר שאין מושיעך מבניך, "שמעי נא זאת עניה" (על ידי כוס החמה) "ושכרת" מצרות "ולא מיין" רק על ידי כוס התרעלה, ר"ל שנשתכרת מעוני וצרות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - הואיל וקבלת גמול עונך שמעי עתה זאת וגו'

"ושכורת" - מבולבלת כשכור לא משתיית יין כ"א מצרה ויגון