מ"ג ישעיהו מו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני

מנוקד: זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.

עם טעמים: זִכְר֥וּ רִאשֹׁנ֖וֹת מֵעוֹלָ֑ם כִּ֣י אָנֹכִ֥י אֵל֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד אֱלֹהִ֖ים וְאֶ֥פֶס כָּמֽוֹנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכרו ראשונות מעולם" - אשר ראיתם כי אנכי אל ואין עוד אנכי אלהים ואפס כמוני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכרו ראשונות מעולם", הנסים והגבורות שעשיתי אני מימות עולם שמהם יתברר לכם כי "אנכי אל ואין עוד אלהים" הפך מן האומרים שיש עלות ועלולים רבים משפיעים ומקבלים, וגם תראו כי "אפס כמוני", הפך דעת המשנים. כי אנכי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכרו" - תנו לב לזכור הנפלאות הראשונות שעשיתי מימות עולם

מצודת ציון

"ואפס" - ענינו כמו לא