לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרע בל קורס נבו" - אלהותיהם של בבל כרעו קרסו ל' שחוק של עכו"ם הוא כמי שיש לו חולי מעים ואינו מספיק לישב על מושב בה"כ עד שהוא נתרז

"כרע בל קורס נבו" - אישקרופי"ד בל קונקיא"ה נבו כך שמעתי משמו של רבינו גרשום מאור הגולה

"היו עצביהם" - צלמי צורתם של בל ונבו היו לחיה ולבהמה נדמו להיות כחיה וכבהמה שמזהימין ומלכלכין עצמן ברעי שלהם

"נשואותיכם עמוסות משא" - רעי שבמעיהם כבדות הם לעמוס כמשא לאדם עיף לפיכך קרסו כרעו יחדיו הקריסה עם הכריעה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בל נבו" - שמות גלולים של בבל

"קורס" - ענין כפיפה והוא מלשון קרסי זהב (שמות כ"ז) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות

"עצביהם" - כן יקראו הפסילים ע"ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים

"עמוסות" - ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם (מלכים א' י"ב)

"לעיפה" - מלשון עייפות ויגיעה 

מצודת דוד

"נשואותיכם עמוסות" - הבהמות הנושאות אתכם המה עמוסות יותר מדי והנכם משא כבד על הבהמה העייפה

"היו עצביהם" - הטעינו את העצבים על החיות ועל הבהמות להוליכם בגולה

"קורס נבו" - כפף קומתו להיות מוטה לארץ

"כרע בל" - עתה שב לצחוק על הפסילים ואמר כשנלכדה בבל כרע בל על ברכיו ונפל לארץ ולא הציל את עצמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרע בל", אומר האיש הכורע לאליל בל, והקורס וכופף עצמו לפני אליל נבו, הלא האנשים האלה, "עצביהם היו לחיה ולבהמה", הלא נשתנה דמות פני האנשים האלה ונעשה חיה ובהמה, שאחר שמשתחוים לאלילים נבזים כאלה אין להם דמות ועצב אדם כלל, וכבהמה יחשבו, "נשאתיכם", אומר אליהם, הלא האלילים שאתם נושאים על שכמכם, הלא הם "עמוסות" עוד במשא כבד אשר היא "משא" להע"א "העיפה", ואתם נושאים האליל עם המשא העמוס עליו, מן תכשיטיו וכליו שנתנו עליו:

ביאור המילות

"קרס". כופף ראשו כקרסים, עצביהם יבוא גם על תואר האדם ודמותו העצב נבזה נפוץ (ירמי' כב) ידיך עצבוני (איוב יו"ד ח' לפי פרושי).

"היו לחיה", פעל היה הנקשר עם למ"ד, יורה לרוב על התהפכות דבר אל דבר. והיו לדם ביבשת:

"נשאתיכם, עמוסות", יש הבדל בין משא ובין עמס, שפעל עמס מורה תמיד על משא שאחר מניח עליו בע"כ, ובא בעצם על הנחת משא על הבהמה. ויעמוס איש על חמורו. וממנו על האדם כשאחר עומסו עליו, אביך העמיס עלינו עול כבד, לכן על נשיאת האדם את הפסל אמר נשואותיכם, ועל המשא שעל הפסל שאינו נושא רק עמוס, אמר עמוסות: