מ"ג ישעיהו מא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

תִּדְרִינוּן וְרוּחָא תִטְלוּנוּן וּמֵימְרֵהּ כְּעַלְעוֹלָא לְקַשָׁא יְבַדֵר יַתְהוֹן וְאַתְּ תְּבוּעַ בְּמֵימְרָא דַיי בְּקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל תִּשְׁתַּבַח:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תזרם" - תזרה אותם כבמזרה לרוח "ורוח תשאם" - מאליהם לגיהנם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תתהלל" - תתפאר בעצמך במה שתלית בטחונך בקדוש ישראל

"בה'" - בתשועות ה'

"וסערה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"תזרם" - אתה תפזרם והרוח תשאם למרחוק 

מצודת ציון

"תזרם" - ענין פזור כמו וזרתי פרש (מלאכי ב)

"תפיץ" - תפזר

"תתהלל" - מלשון הלול ושבח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תזרם", כדרך התבואה תחלה נדשת אח"כ זורה.

"ורוח" הקטן "ישאם" באויר בגובה, "וסערה תפיץ אותם" לכל עבר, ואתה תגיל בה', לך יהיה גילה ע"י ה' וכחו הגדול.

"ותתהלל" לרבים במה שהוא "קדוש ישראל" שקדושתו מתיחס אליך עפ"י מעשיך (כי ישמח האדם גם בהצלחה הבאה אליו מבחוץ, אבל לא יוכל להתהלל ולהתפאר רק לפי מעשהו וכשרונו אשר מצדו ראוי לזה, וההבדל בין ה' וקדוש ישראל בארתי כ"פ):

ביאור המילות

"סערה". גדולה מרוח ואלהי ישראל מן שם ה' כנ"ל (א' ד'):

"ה' קדוש ישראל". מבואר למעלה (א' ד') ובכל הספר: