מ"ג ישעיהו מא טז
<< · מ"ג ישעיהו · מא · טז · >>
כתיב:
תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל.
מנוקד:
תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהֹוָה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל.
עם טעמים:
תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תזרם" - ענין פזור כמו וזרתי פרש (מלאכי ב)
"תפיץ" - תפזר
"תתהלל" - מלשון הלול ושבח
מצודת דוד
"תתהלל" - תתפאר בעצמך במה שתלית בטחונך בקדוש ישראל
"בה'" - בתשועות ה'
"וסערה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"תזרם" - אתה תפזרם והרוח תשאם למרחוקמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ורוח" הקטן "ישאם" באויר בגובה, "וסערה תפיץ אותם" לכל עבר, ואתה תגיל בה', לך יהיה גילה ע"י ה' וכחו הגדול.
"ותתהלל" לרבים במה שהוא "קדוש ישראל" שקדושתו מתיחס אליך עפ"י מעשיך (כי ישמח האדם גם בהצלחה הבאה אליו מבחוץ, אבל לא יוכל להתהלל ולהתפאר רק לפי מעשהו וכשרונו אשר מצדו ראוי לזה, וההבדל בין ה' וקדוש ישראל בארתי כ"פ):
ביאור המילות
"סערה". גדולה מרוח ואלהי ישראל מן שם ה' כנ"ל (א' ד'):
"ה' קדוש ישראל". מבואר למעלה (א' ד') ובכל הספר:
<< · מ"ג ישעיהו · מא · טז · >>