מ"ג ישעיהו מא טו
<< · מ"ג ישעיהו · מא · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
תרגום יונתן
רש"י
"חדש" - כשהוא חדש עד שלא הוחלקו פיות חריציו הוא חותך הרבה אבל משנתישן הוחלקו פיות חריציו
"בעל פיפיות" - הם חידודי החריציןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנה שמתיך" - שמתי אותך להיות מורג העשוי חריצים והוא חדש החדוד ביותר והוא בעל פיפיות רבות
מצודת ציון
"למורג" - הוא כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן והמוריגים וכלי הבקר (שמואל ב כד)
"חרוץ" - עשוי חריצים ובקיעות בין אבן לאבן
"בעל פיפיות" - ר"ל שיש בו פיות וחדודים רבים והם החריצים
"תדוש" - מלשון דישה
"ותדוק" - מלשון דק
"כמוץ" - היא פסולת התבואהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"תדוש הרים" ההרים הגדולים ממשיל אל החטים הנידקות ואת הגבעות הקטנות ממשיל אל המוץ שלהם. והוא משל אל שריהם ועבדיהם שכולם ידוקו ויכלו ע"י החרוץ שהוא ישראל:
ביאור המילות
"תדוש". להסיר המוץ:
"ותדוק". לעשות קמח כנ"ל (כ"ח כ"ח):
"וגבעות", קטנות מהרים כנ"ל (ב' ב'):<< · מ"ג ישעיהו · מא · טו · >>