מ"ג ישעיהו מא יז
<< · מ"ג ישעיהו · מא · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בצמא" - בעבור הצמאון כאלו נעתק לשונם ממקומו
"אענם" - בדבר שאלתם על המים
"העניים וגו'" - בני הגליות כשישובו לארצם דרך המדבר יבקשו מים ולא ימצאהו
מצודת ציון
"נשתה" - ענין העתקה וכן ונשתו מים מהים (לעיל יט)
"אענם" - מלשון עניה ותשובהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בהביטם חולשתם ורפיונם נגד שוביהם הגבורים ורבים, ולעומת זה אמר אל תירא תולעת יעקב וכו'.
- ב) מפני העוני והדלות לעומת זה אמר "העניים" וגם "האביונים" (שהאביון חסר יותר מן העני) הגם שהם דלים כ"כ עד שהם "מבקשים מים" הנמצא בזול ומ"מ "ואין", וכבר "לשונם נשתה בצמא" מרוב זמן הצמאון.
"אני ה'" יש הבדל בין ה' ובין אלהי ישראל, שם ה' יקרא מצד עצמו ושם אלהי ישראל מצד החבור והדבוק שי"ל עם ישראל עמו. אומר ע"י שאני ה' בורא כל "אענם", וע"י שאני אלהי ישראל, עפ"י מעשיהם הטובים לא אעזבם כלל ולא יצטרכו להתפלל כלל (כי הנענה כבר נעזב בהכרח עד שהוצרך לצעוק ולהתפלל):
<< · מ"ג ישעיהו · מא · יז · >>