מ"ג ישעיהו מא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם

מנוקד: הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.

עם טעמים: הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עִנְוְתָנַיָא וַחֲשִׁיכַיָא דִמְחַמְדִין לְאוּלְפָנָא הָא כְּצַחְיָא לְמַיָא וְלָא מְשַׁכְּחִין רוּחֵיהוֹן בְּסִגוּפָא מְשַׁלְהַיָא אֲנָא יי אֲקַבֵּיל צְלוֹתְהוֹן אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא אַרְחְקִינוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מבקשים מים" - נתנבא הנביא על אחרית הימים (עמוס ח) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו וכשישוב אפו יכין להם לחם ומים וישכון שכינתו ורוח בפי נביאיהם

"נשתה" - ל' ונשתו מים מהים (לעיל יט) לשון השאת והשבר (איכה ג) וכולן ל' חורבה ויובש ולכך התי"ו מודגשת שהרי באה במקום שתים שאין שאת בלא תי"ו והיה לו לומר לנקבה נשתתה שהרי לזכר יחיד יאמר נשתה ולרבים ונשתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העניים", הנה ישראל בגלותם נתיאשו מן הגאולה מפני שני דברים.

  • א) בהביטם חולשתם ורפיונם נגד שוביהם הגבורים ורבים, ולעומת זה אמר אל תירא תולעת יעקב וכו'.
  • ב) מפני העוני והדלות לעומת זה אמר "העניים" וגם "האביונים" (שהאביון חסר יותר מן העני) הגם שהם דלים כ"כ עד שהם "מבקשים מים" הנמצא בזול ומ"מ "ואין", וכבר "לשונם נשתה בצמא" מרוב זמן הצמאון.

"אני ה'" יש הבדל בין ה' ובין אלהי ישראל, שם ה' יקרא מצד עצמו ושם אלהי ישראל מצד החבור והדבוק שי"ל עם ישראל עמו. אומר ע"י שאני ה' בורא כל "אענם", וע"י שאני אלהי ישראל, עפ"י מעשיהם הטובים לא אעזבם כלל ולא יצטרכו להתפלל כלל (כי הנענה כבר נעזב בהכרח עד שהוצרך לצעוק ולהתפלל):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצמא" - בעבור הצמאון כאלו נעתק לשונם ממקומו

"אענם" - בדבר שאלתם על המים

"העניים וגו'" - בני הגליות כשישובו לארצם דרך המדבר יבקשו מים ולא ימצאהו

מצודת ציון

"נשתה" - ענין העתקה וכן ונשתו מים מהים (לעיל יט)

"אענם" - מלשון עניה ותשובה