מ"ג ישעיהו ל כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כד. וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה

מנוקד: וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.

עם טעמים: וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והאלפים" - שוורי'

"בליל חמיץ" - כמו (איוב ז) על בלילו קשין ותבן מחומצין ומחוזקין בתבואה שבתוכם יאכלו

"אשר זורה" - התבואה פעמיים אחת ברחת ואחת במזרה כדי לנקות התבואה לפיכך יהיה התבן בלול בתבוא' שזורה במזרה אצל הקשין

"רחת" - (פיל"א בלע"ז) ובמדרש אגדה בלול ל' בלול שיהא האוכל בלול בתבן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והאלפים", הם השורים הגדולים שהם "עבדי האדמה" וא"א לראותם במרעה כי נצרכים לעבודה, (ואפילו "העירים" החמורים הקטנים שאין צרכם לעבודה כ"כ כמו האלפים) "הם בליל חמיץ יאכלו" תבואה נקיה אשר זורה ברחת ובמזרה מן המוץ והפסולת. וזה יהיה מרוב הברכה:


ביאור המילות

"האלפים". שור המלומד לחרוש נקרא אלף, לשון למוד.

"והעיר", הוא הצעיר (ע"ל ו'):

"ובליל". הוא המספוא הבלול בתבואה:

"וחמיץ". נקי, וחברו חמוץ בגדים (ס"ג), ואולי אשרו חמוץ פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר זורה" - ר"ל יחזקו המוץ בתערובות תבואה נקיה אשר זורה ברוח על ידי הרחת ובמזרה להסיר הפסולת כי מרוב הברכה יאכילו גם לבהמות תבואה נקיה

"בליל חמיץ יאכלו" - מאכלם יהיה תבואה בלולה במוץ המחוזק ברב תבואה

"עובדי האדמה" - כי בהם חורשים השדה לזריעה

מצודת ציון

"והאלפים" - השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו)

"והעירים" - כן יקראו החמורים עודם קטנים

"בליל" - מלשון בלבול וערבוב

"חמיץ" - מלשון חמץ ור"ל מחוזק כדבר המחמץ

"זורה" - ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג)

"ברחת" - שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח

"ובמזרה" - גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה