מ"ג ישעיהו לח כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כא. וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי

מנוקד: וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי.

עם טעמים: וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבלת תאנים" - דבלת העשויה מתאנים כשהן לחין קרויין תאנים וכשנדרסין בעיגול קרויין דבלה

"וימרחו" - ויחליקוה לדבקה על השחין ונס בתוך נס היה שאף בשר חי שנותנין עליו דבלה מסריח אלא הקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל ומרפא (כב)

"מה אות" - מה טוב ומה נאה אות זה הניתן לי אשר אעלה בית ה'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר ישעיהו", חוזר לשלמעלה, מספר כי הרפואה היתה הפך הטבע, כי הדבלת תאנים ממרק את השחין ומדוהו, ובו נרפא בדרך נס, וע"ז.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישאו" - יקחו חתיכה מתאנים דרוסות להניח תחבושת על השחין וירפא

מצודת ציון

"ישאו" - יקחו

"דבלת תאנים" - חתיכת תאנים יבשות הנדרסות יחד עד שנעשה גוף אחד וכן ויתנו לו פלח דבלה (שמואל א ל)

"וימרחו" - ענין טיחה וכדרך התחבושת ובדרז"ל מפני שהוא ממרח (שבת קיו)

"השחין" - מין נגע שנחלה על ידה וכן שחין אבעבועות (שמות ט)

"ויחי" - ענין רפואה