לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לח יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה לשלום מר לי מר" - כשנתבשרתי שלום אף הוא לי מר שהרי תלו לי הרפואה בזכות אחרים כה אמר ה' אלהי דוד אביך (לעיל לז) למעני ולמען דוד עבדי כאן הודעתני שאני חוטא כך פירשו חכמים אבל לפי ישוב המקרא משמע הנה לשלום מר לי מר כשנתבשרתי מאתך להושיעני מיד סנחריב מר לי מר על חליי שהייתי נטוי למות ולא שמחתי בבשורה ואתה בטובך חשקת נפשי מבלי רדת שחת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חשקת" - מלשון חשק ותאוה

"משחת" - הוא בור הקבר

"בלי" - מלשון בליה ורקבון

"גוך" - גופך כמו גוי נתתי למכים (לקמן נ) 

מצודת דוד

"כי השלכת" - אחז במשל מדרך האדם המשליך דבר מה אחורי גופו לבל יראוה ר"ל הסתרת עין מחטאי ומחלת עליהם

"ואתה" - אבל אתה בטובך חשקת נפשי להעלותה משחת המבלה והוא הקבר

"הנה לשלום" - הנה בחליי מה שהייתי מצפה לשלום ולבריאות היה נתוסף לי מר על מר ר"ל כאב על כאב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה" ועתה אני רואה כי "לשלום הומר לי המר", שהמיר והחליף ה' את המר והמרירות אל שלום, שתחת המר שהיה לי הבטיח לי שלום, כי הבטיח לו עוד ימים ושנים וגם התשועה מיד סנחריב, וזה היה תמורת המר והיסורין שסבל, (מר הא' מענין תמורה, והשני מרירות ולשון נופל על הלשון).

"ועתה רואה אני כי חשקת את נפשי מן השחת המבלה", כאילו בעת ראית את נפשי עומדת בשערי שחת ומוכנת להבלות, אז חשקת בה ואהבת אותה בחשק עצום, עד שמרוב חשקך אותה "השלכת אחרי גוך כל חטאי", כענין על כל פשעים תכסה אהבה, שע"י החשק מחלת כל חטאתיה (והמליצה שעת ראה ה' שעומד בסכנה רחם עליו ומחל עונותיו):

ביאור המילות

"מר לי מר". מר הראשון מנע"ו, מענין חליפין ותמורה, ומצאנוהו בפתח. מי בז ליום קטנות, טח מראות עיניהם, ול' לשלום, מורה הגבול שאליו, כמו והפכתי אבלם לששון. בלי מן בלה, כמו שבי דלי, מן שבה דלה: