מ"ג ישעיהו לז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ישעיהו


<< · מ"ג ישעיהו לז · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתֹ֥ן אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתון" - כמו ונתון אותו על כל ארץ מצרים ל' פעול שמור זכור (דוננ"ט בלע"ז)

"עץ ואבן" - הם לפיכך לא היה בהם כח ויאבדום מלך אשור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נתנו את אלהיהם באש", אבל זה היה מצד שאינם אלהים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא אלהים המה" - אבל כל זה היה בעבור שאין בהם אלהות ולזה האבידם