מ"ג ישעיהו לז יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יח. אָמְנָם יְהוָה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות ואת ארצם

מנוקד: אָמְנָם יְהוָה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם.

עם טעמים: אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־כָּל־הָאֲרָצ֖וֹת וְאֶת־אַרְצָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמנם ה'" - אמת הוא כי החריבו מלכי אשור

"את כל הארצות ואת ארצם" - הארצות (ראשי) המדינות ואת (ארצם) ארץ הסמוכה להם ערי הממלכה אשר הנם ראש למדינות קורא ארצות ושאר המחוזות אשר סביבותיהם קורא ארצם ובספר (מלכים ב יט) כתוב את הגוים ואת ארצם ול' אחד הוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמנם ה'", אם היה המחרף איש אחר לא היה ראוי לשום לב על זאת אבל הלא זאת אמת "כי החריבו מלכי אשור את כל הארצות (ואת ארצם" היינו האפרכיות שלהם) וגם זה אמת, כי.


הערות

י"ח-כ"א וכי בעבור שמלכי אשור החריבו כל הארצות, בעבור זה יחויב שיושיעם ה' מידו?

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את כל הארצות" - הם ערי הממלכה

"ואת ארצם" - הם שאר המחוזות

"אמנם ה'" - אתה ה' הנה אמת הוא שהחריבו את הגוים