מ"ג ישעיהו לז ג
<< · מ"ג ישעיהו · לז · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יוֹם־צָרָ֧ה וְתוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֤אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה׃
רש"י
"כי באו בנים" - בני ישראל בניו של הקב"ה
"עד משבר וכח אין ללידה" - עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותוכחה" - ענין ויכוח וברור דברים
"ונאצה" - ענין בזיון וכן נאצו האנשים (שמואל א ב)
"משבר" - מקום מושב היולדת וכן במשבר בנים (הושע יג)
מצודת דוד
"כי באו בנים" - דימה בני הדור לאשה הכורעת ללדת בנים ויושבת על המשבר ואין בה כח להוליד הבנים
"ונאצה" - מבזה את המקום בדברי חרוף
"ותוכחה" - האויב מתווכח להשתבח בהצלחתו ואומר ידי רמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) אם יחרף ויגדף ויתגדל על אל אלים (שם ח' - כ'). (שנית) עד תגיע ציון עד סוף הצרה וחשכת הלילה שאז תהיה הישועה (שם כ"ד עד סוף הקאפיטל) עז"א עתה נתקיימו התנאים שהגבלת בנבואתך.
- א) כי יום זה "יום צרה" בתכלית כי בא האויב עד לפני ירושלים.
- ב) "ונאצה", שנאץ את ה' בחרופים וגדופים.
- ג) "ותוכחה", שבא להתוכח ולהוכיח בראיות שאין ביד ה' להושיע, ואם לא יושיע ה' יאמרו מאין יכולת, ומכל זה ידעתי "כי באו בנים עד משבר" שדומים כיולדה בעת שבתה על המשבר, שהגם שהחבלים גדולים מ"מ זה סימן שהלידה קרובה, וכן ידענו שהישועה קרובה, אבל "וכח אין ללידה" שחסר להיולדת כח ר"ל שחסר לנו המצות והמע"ט שהוא הכח שבה תדחה הטבע את העצמים אשר בבטן המלאה לחוץ, וחסר בין הכח האנושי הגבורה והחיל, בין האלהי ע"י צדקה ומעשים טובים. אך ע"י דבר אחד יצוייר לנו שתוקדם הלידה, והוא.
ביאור המילות
הערות
<< · מ"ג ישעיהו · לז · ג · >>