מ"ג ישעיהו לו טז
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו
מנוקד: אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ.
עם טעמים: אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי־בוֹרֽוֹ׃
רש"י (כל הפרק)
"עשו אתי ברכה" - צאו אלי לשלום וברכוני והביאו אלי תשורת שלום
"ברכה" - (שול"ד בלע"ז) כמו ויברך יעקב את פרעה (בראשית מז י)
"ואכלו איש גפנו" - ואלך מעליכם ושבו בשלום עד שאמצא ארץ טובה כארצכם ואגלה אתכם שם כי כן דרכו להעביר האומות מארץ אל ארץ כמה שנאמר (לעיל י) ואסיר גבולות עמיםמלבי"ם (כל הפרק)
"אל תשמעו אל חזקיהו", רק מרדו בו, ואם תאמרו מה נרויח בזה, אני אומר לכם בשם מלך אשור, "עשו אתי ברכה" ברכת שלום, "וצאו אלי" להקביל פני למען אדע כי תעשו מצותי, ובזה תרויחו,
- א) כי עתה תסור מכם המצור תיכף "ואכלו איש גפנו ושתו איש מי בורו", ולא תמותו ברעב המצור, והשלוה הזאת תמשך לכם.
