מ"ג ישעיהו לה א
מ"ג ישעיהו · לה · א · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃
רש"י
"מדבר וציה" - ירושלים הקרויה ציה וציון הקרוי' מדבר הן ישושו על מפלתם של גבורי עובדי כוכבים ופרס
"ותגל ערבה" - ערבתה של ירושליםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישושום" - המ"ם במקום נו"ן הנוספת בפעלים כגון ישמעון יזכרון
"וציה" - מקום שממון
"ערבה" - ענינו כמו מדבר
"כחבצלת" - הוא הורד וכן חבצלת השרון (שיר השירים ב)
מצודת דוד
"ותפרח" - תעלה פרחים כחבצלת
"יששום מדבר וציה" - א"י שהיא עתה כמדבר וציה ישישו אז
"ותגל ערבה" - א"י שהיא עתה כערבה תגל אז וכפל הדבר במ"שמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יששום ותגל". הששון, גדרו הסימנים החיצונים שיעשה להוראת השמחה ויו"ט כמו משוש כנור, משוש תופים, שמן ששון. והפוכו הסימנים שיעשו לסימן אבל שמן ששון תחת אבל (לק' סג), ולפעמים יש ששון בלא שמחה, הלובש בגדי יו"ט ולפניו תוף וכנור, ונפשו עליו תאבל. ויש שמחה וגיל בלא ששון, הלובש בגדי אבל ויגיל וישמח בלבבו, לכן אמר ישיש עליך בשמחה (צפניה ג' יד). וישישו בשמחה (תהלות סח ד'). וגיל גדרו ביחוד שמחת הלב על בשורה טובה פתאומית, כי זה הבדלו מן שמחה שבא על שמחה תמידיית רגיליית, כנ"ל (טז י') ועי' לקמן (ס"א י'. סה יח יט. סו י') מש"ש. ויששום ישישו מהם, כמו בשלם הבשר בשל להם:
"מדבר ציה וערבה". הציה יבשה מסבת החום הבוער שם, ציה גם חום יגזלו (איוב כד יט). והמדבר והערבה מובדלים במה שהמדבר שמם מצד עצמו, אבל הערבה סבת שוממתה מצד שגדלים שם קוצים ודרדרים ושיחים פראיים, כמ"ש וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', (לק' נא ג') כי הערבה הוא הגן המדברי. ועיין לקמן (מ"ס ו', מא יט) מש"ש:מ"ג ישעיהו · לה · א · >>