מ"ג ישעיהו לב יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יח. וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

מנוקד: וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת.

עם טעמים: וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישב עמי בנוה שלום", הנוה שהם דירת הצאן יהיה שלום באין בוזז ושולל וגם "המנוחות" שהם הערים הפרזים יהיו "שאננים" באין קול המיה משבית המנוחה, "והמשכנות" שהם ערי המבצר יהיו "מבטחים" בחזקם, עיין באור המלות:


ביאור המילות

"נוה". עקרו על נאות צאן, ועל דירת האדם הוא מושאל תמיד. ומנוחה קטן ממשכן, ינוח האדם לפעמים רק מן הטלטול, והשכינה נמשכת יותר מן המנוחה. וכבר כתבתי כי השאנן מציין העדר השאון והרגש וההמולה, והוא הכפרים וערי הפרזות, והבטחון מציין הגבורה והחוזק והוא במבצרים ובמשכנות הקבועים בתקפם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישב עמי וגו'" - מאז והלאה ישב עמי בנוה שלום וגו' וכפל הדבר פעמים ושלש ויורה על מרבית השלום

מצודת ציון

"בנוה" - ענין מדור

"שאננות" - ענין השקט ושלוה