מ"ג ישעיהו לב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טז. וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

מנוקד: וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב.

עם טעמים: וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושכן במדבר משפט" - בירושלים שהיא כמדבר

"וצדקה בכרמל" - היא ארץ ישראל שתהא באותן הימים ככרמל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושכן, המשפט" בין אדם לחברו "ישכן גם במדבר" שיתהפך אז לשדה תבואות וישמרו משפט שלא יקריבו שדה בשדה, "והצדקה" בין אדם למקום "תשב" בקביעות "בכרמל" שהיא ירושלים ובנותיהם שם יעבדו את ה':


ביאור המילות

"משפט וצדקה". משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום בכל מקום כנ"ל (א' כז):

"ושכן, תשב". ישיבה קבע, ושכינה עראי כנ"ל (יג כ') שהצדקה תהיה עקר, ומשפט טפל, תורתם קבע ומלאכתם עראי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכרמל" - בא"י שתהיה באותן הימים ככרמל שמה תשב צדקה ר"ל אנשים יעשו צדקה

"ושכן במדבר" - ירושלים שהיתה כמדבר ישכון בה משפט ר"ל אנשים עושים המשפט