מ"ג ישעיהו לב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים [עניים] באמרי שקר ובדבר אביון משפט

מנוקד: וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט.

עם טעמים: וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל ענוים [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובדבר אביון משפט" - לחבל אביון במשפטו משפט זה ל' תחלת דברים במשפט כשמדבר האביון טענותיו זה יועץ מזימות להכשילו בנכליו משפט משמש שלשה לשונו' תחלת טענת (דריישמנ"ט בלע"ז) וגמר הדין (ואיימב"ט בלע"ז) ומשטר ששוטרין אותו ביסורין (יושטיצ"ט בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וכלי", הגם שהכילי אין רע כ"כ כמו הנבל, וטוב ממנו בשני ענינים,

  • א) שרעתו אינה גלויה כ"כ.
  • ב) שאינו חוטא רק במצות שבין אדם לחברו, לא באמונות ובמצות שבין אדם למקום, מ"מ אינו ראוי שיקרא נדיב.
  • א) כי "כליו" ונכלותיו ומחשבותיו "רעים".
  • ב) "כי הוא זמות יעץ" שיעץ עצות בסתר "לחבל עניים באמרי שקר", והוא בצד זה גרוע מן הנבל שכלבו כן פיו, אבל הנוכל הזה שמסתיר רעתו יחבל עניים ע"י שקרים, וגם בעת "ידבר אביון" משפט, אף שמשפטו ברור וידוע טוען טענות שקרים וגוזל ע"י כן חלק חברו, ואיך א"כ יקרא נדיב, הלא.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובדבר אביון משפט" - כשהאביון מדבר דברים ראויים ר"ל גם מתייעץ בנפשו לחבל הדברים ההם בדברי שקר וחוזר למעלה לומר אם כל אלה בו איך יקראהו שוע

"וכלי כליו רעים" - והרמאי הלא ערמותיו רעים המה לבריות כי הוא מתייעץ בנפשו להשחית עניים באמרי שקר

מצודת ציון

"זמות" - מחשבות רשע כמו זימה הוא (ויקרא כ)

"לחבל" - ענין השחתה

"משפט" - ענינו דברים ישרים ונכוחים