מ"ג ישעיהו לא ח
<< · מ"ג ישעיהו · לא · ח · >>
כתיב:
ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו.
מנוקד:
וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכְלֶנּוּ וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ.
עם טעמים:
וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא־אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹא־אָדָ֖ם תֹּאכְﬞלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לוֹ֙ מִפְּנֵי־חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תאכלנו" - ענין השחתה
"ונס" - ענין בריחה
"למס" - מלשון המסה והמגה
מצודת דוד
"ונס לו" - כשיראה מלך אשור את המגפה ינוס לו כמפני חרב
"ובחוריו למס יהיו" - הנשארים מחילו ימס לבבם מפחד
"ונפל אשור" - ר"ל אחר התשובה יבוא הנס אשר יפול אשור בחרב לא של איש כי אם בחרב המלאך
"וחרב וגו'" - כפל הדבר במ"שמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לא איש, לא אדם". איש, כולל כל יש ונמצא, וגם המלאך הוא איש ויש, והאיש גבריאל (דניאל ט' כא). ואדם, מיוחד למין האדם לבדו, כנ"ל (ב' ט'):
"למס יהיו". כמו היתה למס, ונמשך לשתים, ובחוריו למס יהיו וסלעו למס יהיה:
<< · מ"ג ישעיהו · לא · ח · >>