מ"ג ישעיהו כ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וחתו ובשו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם

מנוקד: וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם.

עם טעמים: וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחתו ובושו" - כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים

"תפארתם" - (ונטיי"ש בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וחתו", המאמר מגביל, "וחתו מכוש מבטם, ובשו ממצרים תפארתם", אותם שהביטו אל כוש להשיג מהם עזר, עתה יחתו כי יראו שאין להם עוד תקוה, ואותם שהיו מתפארים במצרים ולא הביטו אליהם לעזרה רק שהיו מתפארים בכבודם ובבריתם, יבושו עתה לעומת מה שהתפארו תחלה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחתו" - ישראל שהיו מביטים לעזרת כוש והיו מתפארים בבטחון מצרים בבוא מפלתם יחתו ויבושו ממבטם ותפארתם

מצודת ציון

"וחתו" - ענין שבר