מ"ג ישעיהו כ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים

מנוקד: כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.

עם טעמים: כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחשופי שת" - כמו חשף שת והיו"ד יתירה כיו"ד חלוני וחורי ושדי

"שת" - בית מוצא הרעי וכן (שמואל ב' י) ויכרות את מדויהם עד שתותיהם וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שבי מצרים", מצרים לא הגלה רק שבה ממנו שבי, ואת כוש הגלה כולו.

"ערות מצרים", ידוע שמצרים נקראת אשת הזימה והנביאים גינו אותה תמיד בזה וע"כ פרט את מצרים בגנאי הזה:


ביאור המילות

"שבי, גלות". הבדלם מבואר, גלות הוא אם מגלה כל האומה, ושבי הוא אם אינו שובה רק מקצתם לעבדים ושפחות, והאומה נשארת במקומה, וכן את כוש הגלה, אבל את מצרים לא הגלה רק שבה מהם שבי.

"וחשופי", מושך אחר וחשופי ערות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחשופי שת" - מגולה עגבות ערות מצרים וכן כוש כי כבר זכר שניהם ואמר מצרים לרוב גנותן שנאמר בהם גודלי בשר (יחזקאל טז)

"כן ינהג" - כמו שהלך ישעיהו כן ינהג וגו'

מצודת ציון

"וחשופי" - ענינו מגולה כמו מחשוף הלבן (בראשית ל)

"שת" - ענין יסוד כמו שתותיה מדוכאים (לעיל יט) והוא כינוי לעגבות שהוא מקום החזק שבאדם כמו היסוד בבנין וכן עד שתותיהם (שמואל ב י)