מ"ג ישעיהו כח כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כג. הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי

מנוקד: הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי.

עם טעמים: הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ישעיהו כח כג): "האזינו ושמעו קולי" הנביא יפתח במשל פיו, לחוות דעת, איך היסורין הבאים על האומה בכללה או על איש אחד בפרטות, הם הכרחיים בטבע הבריאה, בלעדם לא יגיע האדם אל השלמות אשר בכחו להשיג, וכולם מתחייבים מן החכמה העליונה להיות אמצעים מובילים את הכלל אל תכליתו הכללי שהוא השלמות האנושי, ואת הפרט האישי אל תכליתו הפרטי איש ואיש לפי מעשיו ואושרו האמתי.

והמשל הזה יתחלק לשני חלקים:

  • חלק הראשון (כ"ד-כ"ו) ידבר על יסורין הכללים הבאים אל תכלית המין בכללו,
  • וחלק השני (כ"ז-כ"ט) ידבר על יסורין הבאים על אישים מיוחדים לצורך תכלית אישיי מיוחד.

-

  • על הראשון אמר האזינו קולי,
  • ועל השני אמר הקשיבו אמרתי, כי בו ידבר מאמר פרטי אל אישים פרטיים. (ועיין בבאור המלות)

ביאור המילות

"קולי... אמרתי" - האמירה, במה שהיא מורכבת מהברות שונות, מפורשת יותר, נגד הקול הפשוט. ומורה הקול, המשל; והאמירה, פתרונו. לכן תפס: "האזינו קולי... הקשיבו אמרתי" כי הקשבה פחותה מהאזנה.

וכן (בראשית ד כג): "שמען קולי... האזנה אמרתי", (ישעיהו לב ט): "שמענה קולי... האזנה אמרתי", כי האזנה פחותה משמיעה, כנ"ל (א י).

ואמר: "האזינו... שמעו", כי כן הסדר, מקשיב או מאזין קול המצלצל, אחר-כך נותן ליבו לשמוע ולקבל או להבין, כמו שביארתי בכל מקום שנרדפו פעלים האלה יחד, ע' פירוש התורה (דברים לב א).

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו כח כג): "האזינו" - הטו אוזן ושמעו קול דבריי.

"הקשיבו..." - כפל הדבר במילים שונות.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האזינו" - הטו אוזן ושמעו קול דברי

"הקשיבו וגו'" - כפל הדבר במ"ש