מ"ג ישעיהו כב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה

מנוקד: וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה.

עם טעמים: וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שת שתו השערה" - שמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר (שם א כ)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויהי", ר"ל עד עתה לא שמת לב להלחם, עד שראית שכבר נתמלאו מבחר עמקיך ברכב, והפרשים כבר שמו פניהם ליכנס אל השער:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שות שתו" - שמו פניהם לשערי ירושלים להלחם

"מבחר עמקיך" - העמקים המובחרים מלאו רכב מאנשי המלחמה

מצודת ציון

"שות שתו" - ענין שימה כמו שתו עלי (תהלים ג)