מ"ג ישעיהו יח ב
<< · מ"ג ישעיהו · יח · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹ֘מֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַ֒יִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
"מן הוא והלאה" - מן היום אשר נבחר לעם והלאה
"גוי קו קו" - שנפרע בו בעונו מדה במדה וניתן למבוסה ד"א קו קו ל' קיא סחי ומאוס (איכה ג)
"נהרים" - מלכיםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אשר בזאו" - אשר העובדי כוכבים בזזו את ארצם ורמסוהו ברגליהם
"גוי קו קו ומבוסה" - בכל זמן גלותם היה מקוה לה' וחוזר ומקוה ועם כי היה נדרס ונרמס ברגלי האומות
"מן הוא והלאה" - מן היום אשר היה לעם והלאה
"אל עם נורא" - אשר נראה בהם מעשים נוראים
"ממשך ומורט" - אשר מאז היו נמשכים בידי האומות ומרטו שער ראשם וזקנם במשכם
"לכו" - וכה יאמר אתם מלאכים ההולכים בקלות ובמרוצה לכו אל גוי ממשך וגו' וזה יהיה בימי המשיח כשישמעו שחזרו ישראל לארצם ישלחו שלוחיהם אליהם לדעת אם האמת כן הוא
"השולח" - אשר ישלח שלוחים דרך הים ללכת בספינות מעצי גומא הקלים לשוט ע"פ המים
מצודת ציון
"צירים" - שלוחים כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א)
"גומא" - מין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב)
"מלאכים" - שלוחים
"ממשך" - מלשון משיכה
"ומורט" - ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)
"והלאה" - ולהלן
"קו" - מלשון תקוה
"ומבוסה" - ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס)
"בזאו" - בזזו ובא האל"ף במקום אות הכפל וכן ימאסו כמו מים (שם נ"ח) ומשפטו ימססומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לכו", אלה הדברים אשר שם בפי הצירים שיאמרו לישראל, ושיעור הכתוב אתם "גוי קו קו ומבוסה לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט", הצירים יאמרו להם, אתם ישראל שאתם גוי שחלקו ארצכם בקו ובססו נחלתכם, אשר בזאו נהרים ארצכם, אין לכם עצה להמלט רק שתלכו מלאכים קלים במהירות אל גוי אשור שהוא גוי ממושך ומורט, היינו שהוא גוי גדול ומדינתו משוכה למרחוק וחרבו מורטה וחדה, והוא "עם נורא מן הוא והלאה", ר"ל שמתיראים ממנו ממקום אשר שוכן שם והלאה עד קצה הארץ, ותמסרו אל אשור לעשות עמכם כרצונו :
ביאור המילות
"צירים". ההבדל בין ציר ובין מלאך, המלאך רק שליח להגיד דבר למי שנשלח אליו, והציר הוא הסובב ממקום למקום וצריך הוא להחזיר תשובה לשולחיו, ציר נאמן לשולחיו (משלי כה) צריך להחזיר תשובה, וציר בגוים שולח (עובדיה א') סובב מגוי לגוי, ומשתתף עם הדלת תסוב על צירה (משלי כו יד), רגל הדלת הסובב לחוץ ולפנים:
"גוי, עם". בארתי הבדלם למעלה (א' ד'), ור"ל תקיף מצד קבוצם, ונורא מצד מלכותם:
"ממשך". מורה המשכת המחנה ברבויה, ומשכת בהר תבור (שופטים ד' ו'), וימשוך האורב (כ' לז):
"ומורט". מליצה על גבורתם כי חרבם הוחדה וגם מורטה (יחזקאל כא יד):
"קו קו". הראשון פעל והשני שם, שמדדו ארצו וחלקוהו בקו, ובסס כל אחד את חלקו:<< · מ"ג ישעיהו · יח · ב · >>